מי אנחנו

יחידות האיתור והחילוץ הישראליות

יחידות החילוץ בישראל פרוסות מהצפון ועד הדרום, מאומנות ופועלות בהתנדבות, לאיתור, חילוץ והגשת טיפול רפואי ולפינוי מטיילים, אזרחים, תיירים וחיילים שאיבדו דרכם בתנאי שטח קשים, נקלעו לסכנות או נפגעו באסון / פגעי טבע ועוד.

יחידות החילוץ מבצעות בממוצע בין 80 ל-100 אירועי חילוץ בשנה (כל יחידה). האירועים המוכרים שהתפרסמו יחידות החילוץ ובהם לקחו חלק כוללים את השרפה בכרמל (2010), אסון אוטובוס התיירים סמוך לאילת (2008) והאסון בכינרת בחול המועד פסח האחרון.

בישראל פועלות יחידות חילוץ, הפרוסות על פני כל הארץ. היחידות ממוקמות באזורים בהם תנועה רבה של מטיילים, ופועלות לאיתור, לחילוץ להגשת טיפול רפואי ולפינוי אזרחים, חיילים ותיירים, הנמצאים בפעילות בשטחים הפתוחים, המאבדים את דרכם, נקלעים לסכנות או נפגעים באסונות ו/או בפגעי טבע. ביחידות החילוץ פועלים  כ- 700 מחלצים בהתנדבות מלאה. הפעלת היחידות נעשית בעקבות פניות מטיילים ואזרחים היוצרים קשר עם תחנות המשטרה (100), חדר מצב משרד החינוך,  מד"א, רשות שמורות הטבע והגנים, צה"ל, בתי ספר שדה, קשר ישיר ועוד, היחידות מצויות בכוננות אזעקה 24/7  365 ימים בשנה כולל יום כיפור. הזנקת הכוח נעשית באמצעות מכשירי זימון ובאמצעי קשר משטרתיים וצה"ליים. מטרת היחידות הללו היא לתת מענה מוסדר לאירועים של איתור, חיפוש, והצלת חיים, כמו: פינוי מטיילים שנדרש עבורם סיוע, איתור נעדרים, פעילות הדורשת עבודת טיפוס גלישה וחילוץ (טג"ח) וכדומה. במהלך 2016 ביצעו יחידות אלה 714 חילוצים, במהלכם חולצו 3,052 מטיילים שנקלעו לבעיות בשטח.

סיפור ההקמה

"עמותת יחידות החילוץ והאיתור הישראליות" הוקמה במטרה להוות ארגון גג לכלל יחידות החילוץ בארץ

בארץ קיימות 14 יחידות חילוץ, המתפרסות מהדרום ועד לצפון, בהן כ – 700 אנשי צוות הפועלים בהתנדבות מלאה, לאיתור, חילוץ, הגשת טיפול רפואי ופינוי מטיילים, אזרחים, תיירים וחיילים, שאיבדו את דרכם בתנאי שטח קשים, נקלעו לסכנות או נפגעו באסון, פגעי טבע ועוד. יחידות החילוץ מבצעות הכשרה מקצועית ואינטנסיבית במכלול תחומים הכרחיים, תוך רענון ושימור הכשירות, שהם מרכיבים מרכזיים ואולטימטיביים לפעילותם המבצעית ולמתן הסמכה פורמלית לביצועה. ליחידות החילוץ המתנדבות אין תחליף ברמה הלאומית, ונטל היעדרן עלול ליפול על משטרת ישראל, צה"ל ומערכות אחרות במחיר כלכלי כבד. פעילותם מתבצעת מטבעה בסיכון גבוה מתמיד. במסגרת העמותה, קיימת יחידה נוספת, שמטרתה טיפול באסונות רבי נפגעים בעולם, ומתן סיוע לאוכלוסיה במצוקה.

 

עמותת יחידות החילוץ והאיתור הישראליות

רוב היחידות (11) מאוגדות תחת "עמותת יחידות החילוץ והאיתור הישראליות" (ע"ר)

העמותה מגייסת עבורן משאבים נוספים על אלה המסופקים על ידי המשטרה, תומכת בפעילותן, ושואפת להעמיד לטובתן את האמצעים, הציוד והטכנולוגיה המתקדמים ביותר שנדרשים לביצוע משימותיהן המורכבות.

העמותה מעמידה לרשותן פיתוחים טכנולוגיים רבים, כמו מערכות קשר מתוחכמות, רחפנים ועוד. אמצעים אלה הם כלי עזר להבנת הזירה ולאיתור מחולצים, ועשויים להקל מאוד על המחלצים בעתיד.

העמותה אינה מתערבת בניהול יחידות החילוץ (תחום אוטונומי של מפקדי היחידות) ולא בניהול הפעילות המבצעית בשטח, הנמצא באחריות המשטרה.

העמותה מוכרת על ידי הביטוח הלאומי כגוף משלח, המפעיל מתנדבים בארץ ובחו"ל.

העמותה הוקמה ע"י משה רובין בשנת 1986 ומנוהלת כיום ע"י אורי בר לב (יו"ר) וזאב סופר (מנכ"ל).

חזון העמותה:

חילוץ, איתור והצלה של מטיילים ואנשים הזקוקים לסיוע מכל סוג שהוא ללא הבדל דת, גזע ומין בארץ ובעולם.

מטרות העמותה:

  1. מתן סיוע והצלה לכל אדם שנקלע למצוקה, לנפגעים , לאובדים בדרך בעיקר באזורים לא אורבניים ובאזורים בהם גופי החירום הרגילים מתקשים לפעול באמצעים רגילים.
  2. חילוץ לכודים מהריסות והושטת סיוע באירועי אסון המוניים במדינות שונות בעולם.
  3. במידת הצורך סיוע במקרים הומניטריים כתוצאה מאירועי אסון המוני במדינות שונות בעולם, לרבות מדינת ישראל.
  4. סיוע ותמיכה באירועים של ארגוני החירום במדינת ישראל , מד"א, משטרת ישראל , צה"ל , איחוד הצלה וכד'.
  5. היערכות כגוף מקצועי משמעותי לאירוע של רעידת אדמה במדינת ישראל.
  6. סיוע ותמיכה בפעילויות של רשות שמורות הטבע והגנים ורשות העתיקות.
  7. מתן סיוע ומענה מקצועי לעמותות וגופים דומים בארץ ובעולם וחיזוק קשרים עם  יחידות חילוץ אחרות הפזורות בעולם.

 יחידות החילוץ בישראל

11 יחידות חילוץ פועלות במסגרת "עמותת יחידות החילוץ והאיתור הישראליות" הן: (מדרום לצפון)

  1. יחידת חילוץ אילת – אילות
  2. יחידת חילוץ הר נגב
  3. יחידת חילוץ ערבה
  4. יחידת חילוץ ערד
  5. יחידת חילוץ עציון יהודה
  6. יחידת חילוץ מגילות ים המלח
  7. יחידת חילוץ שומרון
  8. יחידת חילוץ עמק יזרעאל
  9. יחידת חילוץ צוללים צפון
  10. יחידת חילוץ גליל כרמל
  11. יחידת חילוץ מבואות חרמון

בנוסף, ישנן גם יחידות החילוץ גולן ועין גדי.

התמחות היחידות

יחידות החילוץ מבצעות הכשרה המקצועית האינטנסיבית, רענון ושימור כשירות, שהם מרכיבים מרכזיים ואולטימטיביים לפעילותם המבצעית ולמתן הסמכה פורמלית לביצועה. כל יחידות החילוץ מבוססות על מתנדבים שפועלים על בסיס רכבם הפרטי וכן רכב יחידה המוקצה על ידי המשטרה. כל יחידה מתחלקת לתחומי התמחות (צוותים) אבל פועלת כגוף אחד וישנם מחלצים שמתמחים במס' תחומים מגוונים.

  1. איתור בשטחים פתוחים
  2. חילוץ ממצוקים בטיפוס וגלישה
  3. מתן טיפול רפואי ראשוני
  4. חילוץ ממים זורמים
  5. חילוץ מגופי מים גדולים
  6. חילוץ מהריסות

צוות איתור

מתמחה בניתוח האירוע, תחקור ותשאול סביבת הנעדר (בני משפחה, חברים, משתתפים בטיול וכד'). אלה עוברים קורס בן 3 שבועות במסגרת יחידת אית"ן של צהל ותכנים נוספים המועברים על ידי משטרת ישראל.

צוות רפואה

צוות שמורכב מחובשים (מינימום), פרמדיקים ואף רופאים. אלה משתלמים ומתמקצעים בעיקר בפגיעות מתחום הטיולים כגון התייבשויות, מכות חום וקור, פגיעות אורטוסטטיות (פציעה שנובעת מטיפוס או גלישת מצוקים) שברים וכדומה. הם מוכשרים במסגרות רפואיות רשמיות ולרוב מגיעים כשהם כבר מוסמכים בתחומם. לרוב יפוזרו בצוותים השונים ויתמקצעו בתחום נוסף.

צוות מים

חברי הצוות מתמחים בחילוץ ממים זורמים. לרוב מתאמנים בנהר הירדן. הדגש הוא על חציית מכשולי מים ועבודה עם סירות ייעודיות. הם עוברים קורס בן 5 ימים בחברה פרטית המתמחה בנושא ובנוסף מספר אימונים תקופתיים בשנה על מנת לשמור על כשירות.

צוות טג"ח (טיפוס גלישה וחילוץ)

צוות ה"עלית" של יחידות החילוץ. מתמחה בחילוץ ממקומות קשים ולא נגישים, מעבר מכשולי גובה ועוד. חברי הצוות עוברים קורס בסיסי בן 3 שבועות במדור טג"ח של צה"ל, ואחר כך 3 אימונים של 3 ימים בכל שנה ואימון של יום בחודש כל חודש לשמירה על כשירות והתעדכנות ביכולות חדשות.

ציוד אישי

לכל מתנדב יש תיק אישי, קסדה ופנס ראש, וביגוד בסיסי-חולצות קצרות וארוכות חמות / מנדפות ומעיל פליז / סופט-של. בנוסף לכל מתנדב יש תיק התערבות על בסיס השתייכות צוותית,  למתנדבי רפואה יש תיקים לפי התמחות (תיק חובש, תיק רופא וכדומה), למתנדבי הטג"ח יש תיק עם ציוד גלישה וכו'.

הציוד היחידתי יכלול רכב יחידה- ניידת משטרה כחולה מסומנת בדרך טנדר 4X4 עם ארגז סגור מזווד, עגלת טג"ח (חבלים, ברזלים, חצובות גלישה, אלונקות ייעודיות וכו'), עגלת מים (סירה, חליפות צלילה, אפודי ציפה, קסדות, חבלי ציפה ועוד) ועגלת חפ"ק (אוהל חפק, שולחנות, כסאות, מערכות קשר ותאורה ועוד).

מה קורה כשמתקבלת קריאה?

לרוב מי שמקבל את הטלפון הראשון יהיה מוקד 100 של המשטרה ושם תיערך הערכת המצב הראשונית ויחליטו אם להעביר את הקריאה לטיפול יחידת החילוץ. את הקריאה מקבל מפקד יחידת החילוץ ,לרוב הקריאה תהיה מאוד כללית וללא מספיק נתונים  ולכן מפקד היחידה יפעיל קודם כל את צוות האיתור/תשאול.

בשלב זה צוות האיתור / תשאול עושה את העבודה הראשונית-דליית פרטים רבים ככל שניתן. לאחר מכן תיעשה הערכת מצב ויתקבלו החלטות האם להתחיל לפעול, איזה צוות להקפיץ, האם להפעיל כוח מצומצם או מורחב, האם להעמיד צוות 669 בכוננות והאם יש צורך השילוב כוחות נוספים (כלבנים, רט"ג, חבלה-בארוע בתוך שדה מוקשים או סמוך אליו) וכו'.

בשלב זה מקפיצים לפי הצורך. ההקפצה היא הקפצה שקטה באמצעות SMS לאנשים הרלוונטיים וכן הודעת עדכון לכלל היחידה על אירוע שמתרחש על מנת שיהיו מוכנים להצטרף במקרה הצורך.

 

מתנדבי יחידות החילוץ פועלים ללא תמורה ובהתנדבות מלאה

יחידות החילוץ תחת משטרת ישראל בנויות ופועלות על טהרת ההתנדבות. בשונה מיתר יחידות ההתנדבות, הפועלות במסגרת המשטרה, הן אינן יחידות סיוע מן השורה כמו סיור, תנועה וכו' המצטרפות לתשתית משטרתית קיימת, אלא פועלות באופן עצמאי, בהיררכיה אירגונית המושטת על מתנדבי היחידה בלבד.

חברי היחידות הינם עצמאים שכירים וחקלאים, המוזעקים אד-הוק לאירוע בימי חול, בשבתות, בימי חג, ומועד, בלא ל"התחשב" בנזק הכלכלי והאישי המצטבר של המתנדבים.

"תוכלו, אם תרצו, גם לגעת בשמים. מחשבתכם המקורית והנועזת, הכנת הכוח, התכנון והביצוע המושלם, הם 'ליבת הכור' היוצרת את העתיד ובוראת את המציאות שלפנינו"

(מדברי מייסד העמותה, משה רובין)